פסק-דין בתיק ה"פ 175028-09

בתובענה שלפניי מבקשת המבקשת, כי בית המשפט יצהיר שהמשיבה 1 (להלן: "המשיבה") הינה בעלת רכב מדגם פולקסווגן פאסאט מס' רישוי 4247050 (להלן: "הרכב"), שרשום פורמלית על שם המשיב 2 (להלן: "המשיב").

לטענתה, הרכב הינו בבעלות המשיבה והוא נרשם במשרד הרישוי על שם המשיב על מנת למנוע מנושיה של המשיבה לעקל את הרכב.

עובר להליכים בתיק כאן, הוצא כנגד המשיבה צו לכינוס נכסים במסגרת תיק פש"ר 2165/08. בתגובתם לתובענה, טענו המשיבים בין היתר כי על בית המשפט להימנע מלדון בתובענה שכן על המבקשת היה לבקש את רשותו של בית המשפט המחוזי - אשר דן בתיק פשיטת הרגל - לנקוט את ההליכים בתיק כאן. המנהל המיוחד של נכסי המשיבה כתב גם הוא בתגובתו כי על המבקשת לעתור לבית המשפט המחוזי ולקבל היתר כנטען. לגופו של עניין הוא טען כי אם ייקבע שהרכב הנו בבעלות המשיבה, הרי שהוא ייכלל במצבת הנכסים של המשיבה וישמש לפירעון חובותיה כלפי כלל הנושים.

המבקשת פעלה כאמור ופנתה בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי. ביום 29.4.2010 התיר בית המשפט המחוזי בת"א - כב' השופט חגי ברנר - להמשיך את ההליכים בתיק כאן בתנאים שקבע המנהל המיוחד כאמור לעיל.

לגופו של עניין טענו המשיבים, כי הרכב הינו בבעלות אחיה של המשיבה מר ניסים לסרי (להלן: "האח" או "לסרי"). לטענתם, הרכב, אשר היה קודם בבעלות המשיבה, נמכר בהליכי הכינוס. האח רכש את הרכב ובחר משיקולי מס, לרשום אותו על שם המשיב. לדבריהם, הרכב שימש מעת לעת את המשיבה ואת בעלה.

מטעם המבקשת הוגש תצהירו של מנהלה, מר נתן ברנהולץ. מטעם המשיבים הוגשו תצהיריהם וכן תצהירו של האח.

בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים בחקירה נגדית. כן נחקר בעלה של המשיבה מר רפי ישראלי לאחר שזומן לעדות על ידי ב"כ המבקשת.  במהלך הדיון הוגשו ראיות שונות לרבות תמלילי שיחות שקיים מר ישראלי בעלה של המשיבה עם חוקר מטעם המבקשת.

 הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. לסיכומיהם צרפו המשיבים ראיות נוספות, אשר מוכיחות לטענתם כי הרכב נרכש על ידי האח, זאת ללא קבלת רשותו של בית המשפט. בסיכומי התשובה התנגד ב"כ המבקשת להגשת ראיות אלה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים,  החלטתי לקבל את התובענה.

שוכנעתי, כי הרכב נושא התובענה היה מאז ומתמיד בבעלותה של  המשיבה. כן שוכנעתי, כי פעולת רישום הרכב על שמו של המשיב נועדה להונות את נושיה של המשיבה, ובכלל זה את המבקשת.

במהלך חקירתה נשאלה המשיבה מי עושה שימוש ברכב. והיא השיבה "אני ובעלי" (ע"מ 18 ש' 20-27 לפרוטוקול). לשאלה זהה השיב בעלה של המשיבה מר ישראלי: "אשתי ואני. אנחנו נוסעים בו באופן קבוע" (ע"מ 6, ש' 4-5 לפרוטוקול). כשנשאל מר לסרי בעדותו מדוע הוא קנה את הרכב הוא השיב: "את הרכב הזה קניתי כדי שאחותי וגיסי יוכלו להשתמש בו"  עמ' 15 ש' 21-22)

דברים אלה עומדים בסתירה לאמור בתצהיריהם של המשיבה ושל מר לסרי. המשיבה העידה בתצהירה, כי היא ובעלה עושים שימוש ברכב "מעת לעת", וזאת באישורו של האח (סעיף 18 לתצהירה). ראה דברים דומים גם בסעיף 12 לתצהירו של לסרי.

במילים אחרות, בניגוד לטענת המשיבים לפיה המשיבה ובעלה עושים שימוש ברכב מידי פעם, הרי שמהעדויות עולה בבירור כי  הם עושים בו שימוש בלעדי וקבוע.

מר לסרי טען כי הוא ביקש לסייע לאחותו, בהיותה בת משפחה. אין כל פסול בעצם הרצון לסייע לבת משפחה. נהפוך הוא - ראוי, כי בני משפחה יסייעו זה לזה. עם זאת בית המשפט אינו יכול להשלים עם פעולה אשר מטרתה העיקרית הנה להונות נושים ובכללם את המבקשת.

אם חפץ לסרי לרכוש את הרכב מכונס הנכסים מתוך כוונה לסייע לאחותו, היה עליו לפעול בגלוי ולרשום את הרכב במשרד הרישוי מלכתחילה על שמו. בנוסף היה עליו להוכיח בראיות, כי רכישת הרכב בוצעה ממקורותיו שלו שאינם קשורים למבקשת. מר לסרי לא עשה כן. כל התנהלותו בשיתוף פעולה של המשיבים, כפי שתפורט להלן, מצביעה על  חוסר תום לב, ניסיון לתעתע בנושים השונים ולהסתיר מבית המשפט את השתלשלות העניינים הנכונה.

כאן המקום לציין את ניסיונו הפסול של מר לסרי לשפר עמדה ולצרף לסיכומיו - ללא קבלת רשות של בית המשפט וללא הסכמת הצד שכנגד - מסמכים אשר לטענתו מוכיחים כי הרכב נרכש על ידו. מעבר לכך שממסמכים אלה לא ניתן ללמוד על טענתו (החשבוניות והקבלות היו על שם המשיב ומסמכי הבנק שהוגשו היו חלקיים וחסרים), אלא שמסמכים אלה היו צריכים להיות מוגשים  מבעוד מועד תוך מתן הזדמנות הוגנת למבקשת לחקור את העדים לגביהם בחקירה נגדית. לאור זאת בית המשפט יתעלם ממסמכים אלה.

רישומו של הרכב על שם המשיב מלמד על כוונה להסתיר את זהות הבעלים האמיתיים של הרכב. אינני מקבל את טענתו של מר לסרי, כי הוא רשם את הרכב על שם אחיינו, המשיב, משיקולי מס. מר לסרי לא היה מסוגל לפרט ולו שיקול מס לגיטימי אחד בגינו נרשם הרכב במשרד הרישוי על שם המשיב ולא על שמו. להלן תשובותיו בחקירה נגדית:

" ש. מבחינת רשויות המס, אם אתה משלם עבור הרכב - אתה לא אמור לרשום אותו על שמך?

ת. לא.